על בית אהרון כהנא 2002
העבודות המוקדמות של ג'קרנדה קורי היו מרשימות בגודלן, בפרטיהן ובגווניהן.
במקום לנסות ליצור קשר עם העבר הזה, היא מבקשת בתערוכה הנוכחית להשמיע אמירה מסוג אחר על ידי הצגת מה שאפשר לכנות פסיפס אמנותי. על ידי גילוים מחדש כיצירות אמנות, יצירות אלו, תוך המשך לגישתה הקודמת של האמנית, רוכשים היבט אחר, כיוון אחר שבו היא נוקטת את אותה מסורת.
זה בולט הן במידותיהם והן בקישוט הקוהרנטי שלהם, מארג חופשי לכאורה בחימר המגלה מיומנות יוצאת דופן.
הכלים הופכים לחפצים המהווים אתגר להתמודדות עם צורה, כלי, גודל וזיגוג.
התערוכה מציגה שורה של כלים שונים ומנוגדים. אין כאן עקביות רעיונית, אלא אוסף עשיר של רעיונות שונים שעוררו השינויים שחוותה האמנית מאז עבודותיה המוקדמות.
במהלך הזמן, האמנות שלה נקשרה לגורמים שונים החודרים אליה ומשנים את משמעותה.
עבודתה הייחודית והאישית ביותר של קורי נובעת בעיקר ממה שניתן לחשוב עליו כמודולציות של סולם מוזיקלי, קווים הרמוניים חדשים החושפים את החתימה האופיינית של האמן והשפעה על הצורה, ההילה, הנושא והגודל של כל כלי.
הבסיסים הגיאומטריים העגולים "מאופקים", בעוד השוליים של החלקים העליונים הגבוהים מעוצבים בקו שביר וחינני.
המעברים החדים בין הקבוצות, המוצגים במגוון וריאציות, ברורים. כלים זעירים הנושאים טבעת אחת של "פרחים" משולבים בתוך עיגולים עוטפים של גביעים, המאבדים את המראה העדין שלהם כאשר הם מעוצבים בחימר.
סדרת כלי ה"עציצים" משובצים בקווים מסודרים ברורים ושברים מסוגים שונים בגוונים חיים מרעננים.
התערוכה חושפת את האיכות הייחודית של ג'קרנדה קורי, את מקוריותה בבחירת הנושא ואת המיקום הנהדר של כל חלק כיאה לאופיו, צבעו, מידותיו ועיטורו.
אינה ארוטי, אוצרת
